אברהם ורחל, בני דודים למשפחת אבו, נולדו במרוקו בעיר מידַלְת. אברהם עבד כנהג משאית בעסק המשפחתי. נולדו להם שתי בנות ושני בנים. אברהם נפטר זמן קצר לפני העליה לארץ. המשפחה: רחל, הורי האב, הילדים: יצחק, אלי וסימי ז"ל - הגיעו לארץ ב-1956  והתישבו בוואדי סאליב. הבת הבכורה, מֵסוֹדי, הגיעה שנה לאחר מכן לארץ  והתיישבה במוסררה ובעקבותיה עברה המשפחה לשכונה וגרו ברחוב הע"ח 8.

אסתר ודוד אברג'ל נולדו במרוקו, וחיו ברבאט. עלו לארץ בשנת 1950 ולאחר שהות ארוכה במחנה מעבר במרסיי הגיעו למעברה בפרדס חנה ומשם עברו באופו עצמאי למוסררה.    לזוג נולדו עשרה ילדים: רשל, מרגו, בבר ז"ל, ז'אקי ז"ל, ראובן, צ'רלי, מאדלן, אליעזר, יעקב ותקווה.   התגוררו ברח' המשמרות 5 בשכונה.

ראובן אברג'ל הוא ממקימי תנועת הפנתרים השחורים.

אברהם ושמחה אמויאל נולדו בארפוד, מרוקו. ב- 1948הגיעו לארץ, התיישבו בפרדס חנה ומשם הגיעו למוסררה. למשפחה נולדו 11 בנים ובנות: אליהו ז"ל, שרה, פנינה, מזל, משה, דוד, יעקב, שמעון ושלמה (תאומים), רחל ושושנה.

אליהו בן גיגי גדל בדבדו, כפר כהנים בצפון מרוקו. אליהו נישא לאסתר לבית לוי מהעיר אושדא בצפון מרוקו, שם נולדו שלושת ילדיהם: עליזה, דוד ואבי. האב עבד כסנדלר.    משפחת בן גיגי עלתה לישראל בשנת 1949. לאחר שהות של שלושה חודשים במחנה מעבר במרסיי הם הגיעו למעברה בפרדס חנה. לאחר שנה עברו לשכונת מוסררה בירושלים. רחוב שבטי ישראל 18. האב עבד כפועל בניין. בישראל נולדו עוד ארבעה ילדים: יוסי, שושנה, יחיאל ושמעון.

אברהם בן הרוש ושרה אטיאס, נולדו וגדלו בקסרסוק באיזור תפילאלת בדרום מזרח מרוקו. האב היה  רב וסופר סת"ם. נישאו בשנת 1935, והגיעו לארץ בשנת 1955. נשלחו למעברה באופקים והגיעו בכוחות עצמם למוסררה. תשעת ילדיהם: יחיאל, משה, יוסף, שלום, הדסה ז"ל, אלי, מרים, מאיר וסימה ז"ל (היחידה שנולדה בארץ).

המשפחה התגוררה במוסררה ברח' חולדה הנביאה 10, ולאחר מכן בחולדה הנביאה 4.

אברהם נולד ב-1917 בפז, מרוקו. אסתר נולדה ב-1934, בכפר תלשינת בהרי האטלס במרוקו. השניים נישאו במחנה מעבר במרסיי בשנת 1949, והגיעו למעברה בפרדס חנה.  משם עברו באופן עצמאי לשכונת מוסררה, לבית האחרון ברחוב משמרות על קו הגבול.  נולדו להם שמונה ילדים: גבריאל ז"ל, מיכאל, קוקו (יעקב),  דוד, מאיר, מארי, אידה ושמעון ז"ל.  אברהם  נפטר בשנת 1991, אסתר תיבדל"א מתגוררת  בירושלים.

דוד ופרחה ליאני נולדו ונישאו בעיר הנמל אורן שבאלג'יריה. דוד עבד כסנדלר ופרחה היתה עקרת בית. ב1961  הגיעו לארץ דרך מרסיי ונפולי.  משפחת ליאני קיבלה בית בגבעת המורה ועזבה אותו כעבור 7 שעות כדי להצטרף למשפחתם במוסררה. הם גרו בבית הסבתא ברוחב החומה השלישית ולאחר מכן ברחוב המשמרות.

עשרת ילדיהם: יחיאל, שרלי, רוג'ר, ניקול, סלין, ז'וסלין ויהודית. נולדו בישראל: דני, ירדנה ושרון.

מאיר ממן, יליד 1911, ופרחה מונסונגו ילידת 1915, חיו בעיר פֶז במרוקו. בשנת 1935התחתנו ונולדו להם שישה ילדים: יוסף יליד 1939, יונתן יליד 1941, רחל ילידת 1943, חיים יליד 1947, ציון יליד 1949, ודינה ילידת 1951. המשפחה עלתה לארץ בשנת 11.4.1956 והתגוררו ברחוב חולדה הנביאה 9.

האב מאיר נפטר כשישה חודשים לאחר העליה.

אליהו ועליזה מרציאנו נישאו וגרו בעיר ברקן במרוקו שם נולדו להם  שישה ילדים. בשנת 1949-50 הם עלו לישראל דרך מרסיי. בנותיהן נשארו במרסיי והצטרפו למשפחה לאחר שלוש שנים. משפחת מרציאנו התגוררה ברחוב שבטי ישראל 15 במוסררה.  סעדיה מרציאנו ז"ל היה ממקימי הפנתרים השחורים.

פרחה וראובן נידם גרו בעיר פז שבמרוקו, נולדו להם עשרה בנים ובנות: יצחק ז"ל, רינה, יוסף, רפאל, דליה, שמחה, גרציה, מיכאל, מרים ורחל.  משפחת נידם הגיעה לישראל ב1956 לבאר שבע. לאחר שנתיים עברו לשכונת מוסררה בירושלים וגרו ברחוב הע"ח.

פנחס ושמחה צרפתי התחתנו במוגודור, מרוקו ונולדו להם בת ושבעה בנים. האב עסק במסחר. הם עלו לישראל דרך אושדא ומרסיי. לאחר שנה וחצי במעברה הר טוב  עברו ירושלים והתגוררו ברחוב החומה השלישית 12 במוסררה.

הלה שמש (כהן) נולדה בחמרא, עיראק וחיה בנפרד מבעלה, עם שני בניה. המשפחה הגיעה לישראל ב1950 למחנה שער עליה, ומשם עברו לרחוב שבטי ישראל פינת מאה שערים במוסררה, ירושלים.